המלכה ויקטוריה עלתה לשלטון ב-1837 ומלכה עד יום מותה בשנת 1901.

אישיותה הדומיננטית והפופולאריות שלה בקרב העם, ניכרו והשפיעו על כל תחומי ואורחות החיים.

רצינות והקפדה, לצד הגיון, מלנכוליה ורומנטיקה, שררו בכל שכבות האוכלוסייה באנגליה והשפעתן ניכרה גם בקרב נשות אירופה ואמריקה.

הטרגדיה שפקדה את המלכה, בשנת 1861, הטביעה בה ובכל הממלכה את חותמה וניכרה היטב גם בסממנים חיצוניים, כלבוש ותכשיטים .

בתחילת שנה זו איבדה המלכה ויקטוריה את אימה, שהייתה דמות נערצת עבורה ובסוף שנה זו איבדה את בעלה האהוב, המלך אלברט.

את הבגדים הקלילים והתכשיטים הצבעוניים החליפו השמלות השחורות והקודרות ותכשיטי אבל גדולים וכהים.

כל אנשי החצר, ללא יוצא מן הכלל, במשך שנה, חויבו לענוד תכשיטי אבל שחורים ובמשך שלוש שנים ללבוש שחורים. המלכה ויקטוריה לבשה מאז ועד יום מותה רק בגדים שחורים ונקברה, לבקשתה, בשמלת הכלולות הלבנה שלה.

אחד החומרים הפופולאריים  והמבוקשים ביותר, ששימשו לייצור תכשיטי האבל היה הג'ט. מקורו של חומר זה הוא בכפר האנגלי – ווטבי – ולכן הוא נקרא גם ג'ט ווטבי או רק ווטבי, זאת כדי להבדילו מחיקויים זולים יותר שנעשו לו.

חומר זה הוא תוצר של עצים ישנים ששקעו בקרקעית הים ועברו תהליך של חימום ודחיסה עד שהפכו לחומר דק, כהה ושביר. חומר זה, בשל היותו טבעי, התכלה אט אט והפך במרוצת השנים לנדיר ויקר.

מהג'ט ייצרו תכשיטים מכל הסוגים: עגילים, צמידים שרשראות, גולפו דמויות, סיכות, תליונים ועוד.

מלחמת האזרחים שהתחוללה באמריקה באותה תקופה וגבתה קורבנות רבים, הפכה תכשיטים אלו למבוקשים מאוד בקרב הנשים האמריקאיות והם יוצאו אליה בכמויות גדולות.

חיקויים רבים קמו לג'ט ווטבי בשל נדירותו: אבני חן שחורות כאוניקס, עץ אלון הביצות, שיריון צב, חומרים סינטטיים כוולקנית, צלולואיד, "קאט סטיל" ועוד. הצרפתים ייצרו את ה"פרנצ' ג'ט" שהינו תערובת של זכוכית ומתכת דחוסה. מחומרים אלו ייצרו גם חרוזים ועיטורים לבגדי האבל.

תכשיטי האבל המסורתיים מהמאה ה-17, בהם שילבו את שיער המנוח, קיבלו תצורה שונה.  השיער לא עוד חלק מהסצנה בתכשיט, אלא קלוע כצמה או בצורת מניפה ב"חלון" זכוכית.

פורטרט המנוח המשולב בתכשיט האבל, היה עד אז מצויר כמיניאטורה בידי אומן ונחלתם של עשירים בלבד. עתה הפך, בזכות פיתוחה של טכנולוגיית הצילום והצלולוייד, נחלתם של רבים.

רוב תכשיטי האבל היו סיכות/תליונים, ניתנים לענידה לפי בחירה.

משחר ההיסטוריה ובכל התרבויות מאז ועד ימינו, התהדרו בני האדם, גברים ונשים, באבני חן.
צורתה, צבעה וזוהרה של האבן, הוא מקור קסמה.
הסיבות  לכך רבות והן בעיקר תרבותיות וקשורות לאמונות.

בחברות, כמו האסקימוסים, האינדיאנים ובני השבטים האפריקאים, שימשו אבני חן מטבע עובר לסוחר, בדרך כלל, כשהן מלוטשות, כחרוזים.
החרוז המבוקש ביותר היה בעל הנקודה במרכזו וכונה "חרוז עין" בשל דמיונו לעין אדם.
האינדיאנים מכרו את האי מנהטן כולו תמורת חרוזים, שערכם כיום שווה ערך ל- 24 דולר.

לצבעה של אבן החן, יש משמעות בתרבויות ואמונות שונות:

הצבע הכחול – בימי הביניים זוהה עם השמים, הרקיע והחיים שלאחר המוות. לכן אבני הספיר היו מבוקשות מאוד בקרב אנשי כמורה אשר ענדו אותם דרך קבע.

הצבע האדום – ברוב התרבויות מבטא חיוניות, התרגשות, תשוקה, שהרי זה צבעו של הדם.

הצבע הירוק – גוונם הבסיסי של הצמחים, מבטא אורגאניות ונחשב מרגיע ואופטימי וגם סמל ליציבות ונאמנות.

הצבע הלבן - כשמדובר ביהלומים, דווקא העדר צבע הוא "צבע טוב". הלבן סמל השלמות, הנצח, האינסוף, מעגל החיים.

אבן החן מכילה אור פנימי המודגש בחיתוך ובליטוש, תכונה שייחסה לה, בימי קדם, כוחות מאגיים.
האמונה הרווחת הייתה,  כי לכל סוג אבן , כוח כישוף נגד מגפות וחוליים שונים. בעלי ועונדי האבנים נחשבו לאנשים בעלי עצמה וכוחות מיוחדים.
לדוגמא, אבני אודם היו נכתשות ומשמשות תרופה למחלות לב, אבק הספירים ,מהול בנוזל, שימש לריפוי כאבי ראש .

באסטרולוגיה לכל מזל מיוחסת אבן המתאימה לו.

ינואר     - גרנט
פברואר  - אמטיסט 
מרץ      - אקווה מרין
אפריל    - יהלום
מאי       - אמרלד
יוני       - פנינה
יולי       - רובי
אוגוסט   - פרידוט
ספטמבר - ספיר כחול
אוקטובר - אופאל
נובמבר   - טופז
דצמבר    - טורקיז

הבסיס למחירן של אבני החן הוא איכותן. הנבחנת לפי צבע, צלילות, גודל, ניקיון יחסי ואיכות הליטוש. אבן חן לעולם לא תהייה נקייה וחסרת פגמים לחלוטין  כיהלום. 
לעומתה, יהלומים יבחנו לפי צבע, ניקיון האבן גודל וליטוש והם יכולים להיות חסרי פגמים. אלה כמובן יהלומים נדירים.